קורא "איים בזרם" מאת ארנסט המינגווי
תרגם את זה יפה אהרן אמיר
אז עוד מעט הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו
והוא אחד העצובים בעיר
הוא כבר איבד שלושה בנים אז הוא עובד כאיש ביון
וזה מלחמת העולם הכי שנייה
יושב בבאר שבהוואנה, לא חולם שהוא יפגוש בה כאן
זאת שכבר שנים האין שנייה
חופשה של ארבעה ימים, זונה זקנה שותה איתו
רוצה סיפור ושיכניס בו אהבה
הוא מספר לה על הונג קונג וכל הסיניות שלו
פתאום נכנסת היא, מדי צבא,
נפלו איש על צווארי אישה, היא בדרנית של חיילים
אבל הלילה היא שלו אם הוא רוצה
היתה אשתו הראשונה והם עכשיו נוסעים אליו
אני עכשיו אל השמירה יוצא….
פרשנות לשיר לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ
הימים ימי מלחמת ההתשה – 1970, כוחות ישראליים יושבים על גדות תעלת סואץ ומנהלים מלחמת התשה איטית ומיגעת מול המצרים. החייל הצעיר מגדוד הצנחנים מאיר אריאל, יושב לו באוהל, קורא בספר "איים בזרם" של ארנסט המינגווי, מידי פעם יוצא לשמירה ואז חוזר.
בין כל אלו הוא כותב את השיר המופלא. הישר בנוי כך שחלקים ממנו מספרים מה קורה בספר שהוא קורה וחלקים מספרים על המציאות עצמה בה הוא מפסיק את הקריאה ויוצא מהאוהל. השילוב הזה יוצר מסע תודעתי נפלא של המאזין.
דווקא המשורר אהרון אמיר שהיה איש רוח מוביל -התלונן פעם שכולם מכירים אותו רק בתור המתגרגם בגלל השורה "תרגם את זה יפה אהרון אמיר.
בראיון לגלי צהל שמעתי פעם את מאיר מספר על הישיבה על גדות התעלה ואכילת אפרסקים ממותקים מפחיות שימורים….
